רוצים אובייקטיביות- תשלמו 

האם יכול להסתמך מבוטח שרכבו ניזוק על חוות-דעתו של שמאי שהוזמן מתוך רשימה שהכתיבה לו חברת הביטוח? האם אותו שמאי, אליו מופנים רבים על-ידי חברת הביטוח, יכול גם להיות איש מקצוע אובייקטיבי ובלתי תלוי לחלוטין? ספק רב. מי שנפגע ממצב הדברים, בסופו של יום, יהיה תמיד המבוטח.

סוד גלוי הוא, לכל העוסק בתחום ביטוחי הרכב בישראל, כי הפערים בין חוות-דעתם של שמאי "החוץ" של חברות הביטוח (שמאים הנמנים על רשימותיהם) לבין שמאים אחרים (שאינם נמנים על הרשימות המוכתבות על-ידי חברות הביטוח) מגיעים במקרים רבים לעשרות אחוזים ואף למעלה מכך.

זו גם הסיבה שחברות הביטוח מעדיפות להפנות את המבוטח לרשימת שמאים מוגבלת. שמאי הנסמך לצורך ייצור הכנסתו על מקור הכנסה עיקרי (גם אם לא מקור הכנסה יחיד) אינו יכול גם להיות איש מקצוע בלתי תלוי בעת ובעונה אחת.

לא יכולים לסרב

תקופה ממושכת נאבקים שמאי הרכב בישראל על עצמאות שיקול דעתם המקצועי, ללא הצלחה רבה. כוחן הכלכלי הרב של חברות הביטוח אינו מאפשר לשמאים רבים לסרב להופיע ב"רשימות" לאחר שהדבר הוצע להם, ולאחר מכן כבר ייאלצו אותם שמאים לקחת בחשבון את שביעות רצונו של הלקוח האמיתי שלהם - הוא חברת הביטוח.

אם יהיה ממוצע נזקי הרכב שיקבע על-ידי אותם שמאים גבוה מדי, קרי: יציעו פיצוי נכבד מדי למבוטחים - עשויים הם להיגרע מהרשימה. אין לצפות מבעל מקצוע שאמור לעשות מלאכתו באופן אובייקטיבי וחסר פניות לעשות כך בתנאים אלה.

בהליך שנודע לימים כ"בג"צ השמאים" ניסו איגוד שמאי ביטוח בישראל והמועצה הישראלית לצרכנות לשנות הסדר שהונהג על-ידי חברות ביטוח בתחום השמאות של רכב שניזוק בתאונה. לפי ההסדר, שמאות כזאת, שהיא תנאי מוקדם לתשלום תגמול למבוטח על-ידי חברת הביטוח, נעשתה במקרים רבים על-ידי שמאי בית, כלומר שמאים שהינם עובדים של חברת הביטוח.

"החלשים הם המבוטחים"

בית-המשפט קבע באותו בג"ץ, כי "הטענה שראוי לרופף את הפיקוח על הביטוח כתוצאה טבעית ורצויה של הנטייה לעודד שוק חופשי, אינה נכונה מבחינה עניינית. להיפך, יש מקום לטענה שדווקא השינוי שהתרחש לאחרונה באופי המדינה, ברוח השוק החופשי, מגדיל את חשיבות הפיקוח. דווקא בתנאים של שוק חופשי נדרשת המדינה להגן על חלשים. במסגרת היחסים בין חברות הביטוח לבין המבוטחים, החלשים הם המבוטחים".

בהתייחסו לכשל המבני הקיים בשוק הביטוח קבע בית-המשפט כי "כמה סכנות אורבות לתכלית הפיקוח, כלומר להגנה על המבוטחים. סכנה אחת נובעת מעצם המבנה המוסדי של הפיקוח. הפיקוח על הביטוח הופקד בידי משרד האוצר. המפקחת על הביטוח היא גם הממונה על שוק ההון והחיסכון. הפיקוח על הביטוח הוא חלק מאגף שוק ההון, הביטוח והחיסכון.

"מבנה זה נובע, כנראה, מהצורך לפקח על ההון של חברות הביטוח, בין היתר כדי להבטיח את היציבות הפיננסית של חברות הביטוח. אולם יש לזכור, שהפיקוח על היציבות הפיננסית של חברות הביטוח אינו אלא אמצעי להשגת התכלית העיקרית של חוק הפיקוח, כלומר, ההגנה על המבוטחים"

עוד אמר בית המשפט, כי "העדיפות, הנמוכה יחסית, הניתנת להגנת המבוטחים בדרך של התערבות בתנאי הביטוח, באה לידי ביטוי גם בכך, שהמפקח כמעט שאינו פועל להפצת מידע בין המבוטחים על זכויותיהם ועל ההגנות המוענקות להם בחוק".

כתוצאה מהביקורת שנמתחה ב"בג"צ השמאים" על מוסד "שמאי הבית" נאלצה המפקחת על הביטוח לקבוע הסדר חדש שיהא בו כדי להגן על המבוטחים. בחוזר שהתייחס לעניין נקבע הסדר לפי אותו הסדר הוחלף מושג "שמאי הבית" במושג "שמאי חוץ". אותם שמאים אינם עובדי חברות הביטוח אך נכללים ברשימה מצומצמת שאלה בחרו לעצמן.

כדי להפחית יחסי התלות שבין "שמאי החוץ" לחברות הביטוח נקבע כי חלקן של חברות הביטוח שהכנסות אותם שמאים לא יעלה על 25% וכי חברות הביטוח יידרשו לקבוע "שמאי חוץ" לכל 3,500 כלי-רכב מבוטחים.

הלכה למעשה לא השיג ההסדר את מטרתו ו"שמאי הבית" המקבלים תלוש שכר בסוף החודש (שכירים) הפכו למעשה "שמאי בית" המנפקים חשבוניות בסוף החודש ("עצמאיים").

לפי היחס שקבעה המפקחת אמורים היו להיות למעלה מ-500 שמאי חוץ שייכללו ברשימות חברות הביטוח. אלא שמספר שמאי החוץ בשוק הביטוח בישראל כיום אינו מתקרב למספר זה, ולרוב יקבל מבוטח שייצור קשר עם מבטחת הרכב שלו רשימה שאינה עולה על כמה שמאים בודדים.

מי מפקח על השמאים?

חמורה עוד יותר העובדה שאין כל אפשרות פיקוח חוקית על הרכב הכנסותיהם של השמאים - דבר ההופך את ההסדר לחסר תוכן. הדין במדינת ישראל אינו מאפשר למפקח על הביטוח לדרוש, לקבל מידע ולדעת איזה חלק מהכנסותיו של השמאי מקורו בחברות הביטוח ונראה כי הכללים שנקבעו מופרים בריש גלי.

לא מן הנמנע כי בשנים הקרובות אף ניתקל בתביעה של "שמאי חוץ" כנגד חברת הביטוח לתשלום פיצויי פיטורין לאחר שזו חדלה מהתקשרותה עמה. זאת מאחר ותלותם של מרבית "שמאי החוץ" בחברות הביטוח הכוללות אותם ברשימותיהן הינה רבה.

לכן, ראוי שהמפקח על הביטוח יעשה מעשה ויחדל מקביעת הסדרים מלאכותיים, מאולצים וחסרי תועלת לציבור המבוטחים. ראוי שמבוטח יבחר שמאי כראות עיניו וכי חברות הביטוח יידרשו להעמידו על זכותו לעשות כן ואף לספק לו רשימה מלאה של כלל שמאי הרכב ללא סייגים, "המלצות" או הפניות כדי שיוכל הוא ורק הוא לבחור מתוכה.

באחרונה אף הלכו חלק מחברות הביטוח רחוק יותר. כך, למשל, הוצע לחלק ממוסכי "ההסדר" של חברות הביטוח(!) לבצע הלכה למעשה שמאות "עצמית" ללא שמאי הנוכח במקום (לעיתים תחת הכותרת "הצעת מחיר") לשם פיצוי המבוטחים "במהירות". אלא של"מוסכי ההסדר" כמו גם ל"שמאי החוץ" יש "בעל-בית" לפניו נדרשים הם ליתן הסברים בסופו של יום. אותו בעל-בית - ניחשתם נכון - אינו המבוטח.

תשלמו מכיסכם

מה בכל זאת כדאי לעשות? לשמאי הרכב כדאי בהחלט לשקול את דרכם בטרם ייאלצו להפוך לבסוף כולם ל"שמאי בית" בעל כורחם. למבוטחים כדאי לעמוד על בדיקת רכבם דווקא על-ידי שמאי שאינו נמנה על הרשימה שמוסרת להם חברת הביטוח או על השמאים ה"מומלצים" על ידה.

גם אם לשמאי עצמאי תידרשו לשלם מכיסכם (עד שחברת הביטוח תשלם לו את שכרו) הרי ההפרש בין חוות-הדעת של שני סוגי השמאים מגיע במקרים רבים לאלפי שקלים. כדאי להימנע מחתימה על כתב "ויתור וסילוק" שמסופק לכם על-ידי חברת הביטוח (לעיתים מאחורי הצ'ק המועבר לכם) ושמשמעו עלול להיות כשמו - ויתור מוחלט ומלא על כל טענה עתידית - גם אם תגלו שנזקיכם גבוהים הרבה יותר מאלה שנקבעו.

גם אם חברת הביטוח עומדת על זכותה לבדיקת הרכב על-ידי שמאי מטעמה, מומלץ להזמין למקום שמאי נוסף מטעמכם. עלות אותו שמאי תשתלם במרבית המקרים גם אם קניתם בכך רק את השקט הנפשי שלכם.

כדאי לזכור שמדובר בכלי-רכב העלולים להפוך לקטלניים. "התפשרות" על טיב או איכות תיקון הרכב (גם אם באמצעות קביעת רמת מחירים נמוכה מדי למוסכים על-ידי השמאי) עלולה לעלות ביוקר גם בנפש.